מערכת המצור הרומי סביב מצדה

שקופית1

מערכת המצור הרומי סביב מצדה

מערכת המצור הרומית סביב מצדה היא השמורה ביותר מסוגה בעולם.

בשנות השלושים של המאה הקודמת ביקר בארץ החוקר הגרמני אדולף שולטן, הוא בדק את שרידי מערכת המצור הרומי הפזורים סביב, את שרידי הדייק, המחנות והסוללה עליה הועלה איל המצור שהבקיע את חומת מצדה.
שולטן הגיע למסקנה כי האבנים הפזורות בשטח במקום בו הוקם הדייק וניצבו מחנות המצור נותרו נפולות בשטח, הקירות התמוטטו בעקבות רעידות אדמה האבנים הוסעו לעיתים עם זרמי המים אך איש לא שדד את האבנים וכולן מונחות בסמוך למקום בו הוצבו בעת שחייליו של פלאביוס סילווה מפקד הלגיון ה10 הגיע למצדה במטרה לכבוש את המבצר.
נראה שהצבא הרומי הגיע למצדה בחורף של שנת 73 או שנת 74 לסה"נ ותוך שבועיים הקים את הדייק ושמונה מחנות מצור שלושה מהם מול שביל הנחש הכניסה העיקרית ואולי היחידה למצדה.
לאחר שחייליו של סילווה השלימו בזריזות את בניית המחנות התמקם מפקד הלגיון במחנה השישי הנמצא ממערב צפון מערב למצדה ופיקח משם על המצור כולו.
מסתבר שבצד המערבי של מצדה הייתה שלוחה טבעית משופעת ועליה התכוון סילווה להעלות את איל המצור היחיד שהובא בודאי מירושלים או מחברון בחלקים.
בדיקות שונות הוכיחו כי 85 אחוז מן השלוחה המתוארת הם סלע טבעי ורק כ 15 אחוז הם שפך מלאכותי כלומר גם מלאכת שפיכת הסוללה לא נמשכה זמן רב. בתוך השפך המלאכותי שנכרה בגבעות הקירטון למרגלות מצדה שילבו הרומאים גזעי עצים בצורה אופקית ובצורה אנכית כדי לייצב את השפך.
על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו גובהו של איל המצור היה 60 אמה כלומר 30 מטר והוא היה גבוה ב 10 אמות מראש החומה.
לדעת החוקרים נמשך כל המצור על מצדה בין חודשיים לשלושה חודשים והתקיים בודאי בעונת החורף או בתחילת האביב.
בצד המערבי למרגלות מצדה נמצאת גבעה חרוטית קטנה הבנויה מסלעי גיר קשים. בשנת 1969 הוטמנו בשולי הגבעה 28 חלקי שלדים המיוחסים למגיני מצדה, את הבאת העצמות לקבורה יזם אז הרב הראשי הרב גורן.
למרגלות הגבעה מצידה הצפוני בוצעה חפירה בשולי הגבעה אשר יצרה משטח שעליו הוצבו בליסטראות אלו הם מתקני ארטילריה אשר השליכו אבנים למרחק של מאות מטרים.
נראה שבאזור זה הציבו הרומאים כלי ארטילריה רבים אשר ירו אבנים מעוגלות ומעובדות היטב לכיוון ראש הסוללה במגמה לחפות על מלאכת שפיכת הסוללה והרכבת איל המצור. עשרות אבני בליסטראות התגלו באזור ההבקעה ורבות אחרות נלקחו בודאי כמזכרת על ידי צעירי תנועות הנוער שפקדו את מצדה בשנות הארבעים של המאה הקודמת.
מסתבר שלאחר הבקעת החומה של מצדה וכיבושה על ידי הרומאים ולאחר ההתאבדות הקולקטיבית של הסיקריים ובני משפחותיהם, השאירו הרומאים חיל מצב במצדה לעוד כארבעים שנה.
המביט לכיוון המחנה השישי יוכל לראות בתוכו מחנה רומי קטן כלומר מחנה בתוך מחנה בדיקות ארכיאולוגיות שבוצעו במקום הוכיחו שחיל המצב שהתמקם בפינה זו נותר במקום עד ימיו של הקיסר טריאנוס. נראה שמצדה זכתה לתשומת לב יתרה מצד הרומאים בשל קרבתה לנאת המדבר בעין גדי מקום בו גידלו את שיחי האפרסמון, מהם הופק הבושם היקר והאיכותי ביותר באתה תקופה.

רשם ד"ר נחום שגיב

שקופית1 שקופית2 שקופית3 שקופית4 שקופית5 שקופית6